זאת הייתה שנת 2002, גרתי אז בירושלים (רח הילני המלכה בתוך הארמון של החברה להגנת הטבע במגרש הרוסים). הלכתי עם חברים לשוטט בין הדיסקים של התו השמיני, תמיד הייתה שם אווירה טובה ובניגוד לאוזן השלישית (במשכנה הישן בשינקין לפני שפתחו את קומפלקס האוזן בקינג ג'ורג') המוכרים היו אדיבים וחברותיים. הייתי אז בשיא האובססיה שלי עם לו ריד, ומצאתי בתו איזה אלבום מיוחד ספיישל אדישן של הבננה. 170 שקל. זול מבתל אביב. אבל עדיין.. 170 שקל. הגעתי איתו לקופה. בדרך החלטתי לשאול אם יש למוכר משהו שהוא ממליץ עליו. וככה הגעתי לאלבום חורף הראשון שלי- ג'ון פושיאנטה איך להקליט מים ב10 ימים. כל רצועה ישבה במקום, עם הגשם באוטובוס בדרך לתל אביב, בהליכות ממחנה יהודה להילני, פשוט מושלם.
עבר זמן מאז אותו יום גשום בתו השמיני, והפכתי את זה למסורת שכל חורף אני רוכשת שני אלבומים- הארד קופי למטרת חורף בלבד.
אלבומי החורף של שנה שעברה היו מארק לאנגן scrapes at midnight,
גיליאן וולץ'-time the revelator
מה כדאי לי לשמוע החורף הזה?
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
ברוכה הבאה לבלוגוספירה! פתיחה מרשימה, מזניק אותך הישר לרידר שלי פלוס לינק מהבלוג עלום השם שלי שהאליטות קוראות.
השבמחקמסורת יפה 2 אלבומים לחורף.