יום חמישי, 25 בדצמבר 2008

הירהורי יום חמישי

מצב נפשי: התיסכול הזה של אחרי שעתיים בספרייה.
מאזינה ל: קליקים של 12 מקלדות סביבי בסראונד.

אני צריכה להגיש עבודה בנושא איסור שימוש בכוח- על פי אמנת האו"ם ובאכיפת מועצת הביטחון של האו"ם.
כמה נקודות שעלו לי בראש בזמן שאני ממארקרת (מלשון מארקר) בסיפרו של דינשטיין "דיני מלחמה":

1. דיני מלחמה זה אחלה שם לאלבום. זה יכול להיות אלבום מטאל או בעצם דווקא משהו יותר אינדי- אנטי מלחמתי כזה. יש לי אפילו רעיון לשיר הראשון באלבום "כשהחיילים צעדו בשער הניצחון",נראה לי שאני אשלח אי מייל לרופוס ווינרייט.
2. פעם היו יוצאים למלחמות יותר. היה להם את הפאסון הזה של "הכרזת מלחמה". היום אנחנו נלחמים בקבוצות גרילה-לוחמי חופש-אירגוני טרור, ונדמה שכולם איבדו את הביצים שלהם בדרך. היחידי שמצליח להשתוות ל"אביב העמים" הוא אחמדיניג'ד אבל גם הוא מלא באמירות ולא מעשים (לא שאני מתלוננת חלילה). המנהיגים של היום פועלים לפי "דעת קהל עולמית" ולאו דווקא לפי טובת האזרחים. מתי תקום מונטנגרו ותגיד- "קרואטיה! אני מכריזה עלייך מלחמה!" אולי הסרטים צודקים והמלחמה הבאה תהיה נגד חייזרים.
3. מועצת הביטחון זה אחד הגורמים היותר הזויים בעולם כולו אחרי הטליטאביז ולייזי טאון (עדויות ללייזיטאון בהמלצות ויזואליות). חמשת המדינות שחברות במועצה באופן קבוע הם כמו ליהוק גרוע של האח הגדול-
צרפת- שעיצבנה כל מדינה באירופה, תמיד הפסידה במלחמות אבל איכשהו היא במועצה.
רוסיה- המדינה שאם זה היה תלוי בה, כולנו היינו מדברים רוסית ועומדים בתור ללחם בזמן שזכות הדיבור שלנו נרמסת.
סין- המדינה עם הכי הרבה אנשים שלא עושים כלום חוץ מלהתאמן לאולימפידה.
בריטניה- שחיה בעולם בו ארה"ב עדיין קולוניה שלהם.
ארה"ב- שיצאה למלחמה בארץ זרה, בלי סיבה ובלי תוכנית יציאה.
אל המדינות האלו מצטרפות עוד כמה מדינות שוליות, לדוגמה, ב2009, מדיניות הלוחמה הבינלאומית תהיה מונהגת על ידי המדינות הקבועות הנ"ל וכמה מיהלומי הכתר של העולם כולו- המדינות הכי מעניינות וקשורות לפוליטיקה היומיומית ומבינות דבר או שניים בביטחון (מודרני, אני לא מתכוונת לרוגטקות, לפידים, חץ וקשת וכו) כמו:
לוב.
קוסטה ריקה.
קרואטיה.
ויאטנם.
וכמובן- האחת והיחידה-
בורקינה פאסו.
כן, קראתם נכון. בורקינה פאסו.
4. אני חייבת לגלות איפה זה בורקינה פאסו.
5. על פי סעיף 2 (4) לאמנת מועצת הביטחון, אסור למדינות להשתמש בכוח ותוקפנות, עד כאן לגיטימי. הגדילו ואמרו- מותר להשתמש בכוח בזמן הגנה עצמית! יאה! הגנה עצמית זה מעולה! אבל חובה לדווח למועצת הביטחון על הפעולות שננקטו בזמן ההגנה העצמית כדי שזו תקבל תוקף חוקתי לכך. למה זה מתחל להישמע כמו גנון? ולמה מועצת הביטחון שמטרתה לשמור על הביטחון העולמי צריכה להגיע למצב שבו מדינה צריכה להשתמש בזכות ההגנה העצמית? קשה לי לתפוס למה מועצת הביטחון אוסרת על מדינות שימוש בכוח אבל לא נותנת מספיק הרתעה או עונשים למדינות שנחשבות לתוקפניות? מה תפקידה של מועצת הביטחון? תפקיד תיאורטי? התפקיד מחייב משהו? אולי כדאי בעצם לתת לקופים לעשות את התפקיד הזה ולהרוויח בידור מהסיטואציה?
6. קופים באו"ם. אחלה שם ללהקת Pאנק.
7. מסקירה של מסכי המחשב שסביבי כרגע, 60 אחוז בפייסבוק, 30 אחוז בוואי נט, ו10 אחוזים בגוגל. אני מאמינה שאחוזי התקדמות בעבודות מחקר אקדמאיות ירד פלאים מאז כניסת פייסבוק לחיים שלנו.
8. למרקרים אין כבר ריח ממסטל כמו שהיה כשהייתי ביסודי.
9. כשאני מבקשת להשאיל ספר, אני מבטיחה לעצמי שאני אקרא אותו עוד למחרת! אבל אחרי ההארכה החמישית אני אחזיר אותו בלי שקראתי ואסתפק בצילום העמודים. ואז, אני והאיש של החדר צילום, נתנהל בשיחה עקרה על מזג אוויר ("קר" "כן" "אמרו שיהיה יותר קר" "וואלה") ואני אשוב לביתי ואניח את הדפים ליד שאר הדפים מפעמים קודמות.

נושא אחר.
אידה מריה! אני אפילו לא זוכרת איפה נתקלתי בשיר של אידה מריה אבל הוא מתנגן לי בראש בזמן שאני בספרייה עכשיו. "oh my god" הוא שיר חמוד וקיצבי וכייפי בלי יותר מידי מילים ויותר מידי מניירות מוזיקאליות. פשוט חמוד וכייפי. עוד טעימות מאידה מריה מצורפות להמלצות ויזואליות.


וזהו.

שבת שלום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה